הכרעת דין בתיק ת"פ 31254-09-11 - פסקדין

1.                  אני מורה על זיכוי הנאשם, מחמת הספק, מביצוע העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, כניסה והתפרצות למקום מגורים, לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין התשל"ז-1977.

2.                  אין חולק כי ביום 7.9.11 בשעה 18:45 או בסמוך לכך, התפרץ מאן דהוא  (להלן:"הפורץ") לדירה ברח' לוחמי הגטאות 17 בפ"ת (להלן:"הדירה") וגנב מתוכה שעון ושרשרת .

3.                  כתב האישום מייחס לנאשם את ביצוע העבירה וטעונה הכרעה האם עניין הזיהוי  הוכח מעבר לכל ספק סביר.

דיון והכרעה

4.         הפורץ תועד במצלמת האבטחה אשר הותקנה בדירה והדיסק הוגש לבית המשפט כראיה, ת/1 (להלן:"הדיסק"). מאחר וזהותו של הפורץ לא היתה ידועה למשטרה, הפיץ החוקר אלכס וייסבורד (להלן:"אלכס"), באמצעות רשת האינטרנט המשטרתית, תמונות שהופקו מהדיסק, בבקשה לקבל מידע אודות זהותו . דני רזניק, רכז המודיעין בתחנת ראשל"צ (להלן:"דני") השיב לפניה וציין כי הפורץ מוכר לו והמדובר בנאשם.

5.         בעיקרון, מאחר והדיסק הינו ראיה חפצית, אשר על פי טיבה מדברת בעד עצמה ומאחר ולא נדרשת בהקשר זה עדות מומחה, יכול בית המשפט, להתרשם ממראה עיניו ולקבוע האם הפורץ המצולם בדיסק הינו הנאשם, אם לאו.

(ר' לעניין זה ת"פ (ת"א יפו) 40127/05 מדינת ישראל נ' אשר אברהם  וכלל פסיקת בית המשפט העליון המפורטת בו , לרבות ע"פ 414/76 אוחנה נ' מדינת ישראל, ע"פ 347/86 מדינת ישראל נ' דמיאניוק, ע"פ 347/86 חדד נ' מדינת ישראל וע"פ 2653/98 יצחק בן דוד נ' מדינת ישראל).

6.         צפייה בדיסק העלתה כי קיים דמיון רב בין תווי פניו של הפורץ המצולם בו לבין תווי פניו של הנאשם ולנוכח כך, מרחפת מעל ראשו של הנאשם עננה כבדה של חשד כי אכן הפורץ המתועד בדיסק, הינו הוא.

ולא כל שכן לנוכח העובדה כי בעת שהדיסק הוצג בפני הנאשם בחקירה, בחר לשמור על זכות השתיקה וביקש להתייעץ עם עו"ד. זאת לאחר שקודם לכן, חרף כך כי היה בגילופין, השיב לגופם של הדברים, כפר במיוחס לו ואף מסר גרסה מפורטת באשר לכך כי רכש את מכשיר הטלפון הנייד שנמצא ברשותו לאחר מועד התרחשות האירוע.

אף נמצאנו למדים מצפייה בדיסק כי הפורץ שוחח בטלפון עם אחר, בעת ההתפרצות לדירה, בשפה הרוסית, השגורה גם בפיו של הנאשם ואף נראה מגרד במפשעתו, כפי שעשה גם הנאשם בעת החקירה ואף טען כי הינו סובל מבעיה רפואית באזור חלציו.

7.         ואולם נטל הראיה מוטל במלואו על כתפי המאשימה ולא מצאתי כי עלה בידיה להוכיח, במידה הדרושה בפלילים כי הפורץ המתועד בדיסק הינו הנאשם, כפי שיפורט עתה.

8.         הפורץ מתועד בדיסק במשך שניות ספורות בלבד ואיכות הצילום אינה מאפשרת התמקדות בפרטים ייחודיים שיחזקו את וודאות הזיהוי, הנסמך על פי מראה עיניים בלבד. אף לא עלה בוודאות מצפייה בדיסק, מה גובהו של הפורץ או מבנה גופו והאם הינם תואמים לחלוטין את נתוניו הפיזיים של הנאשם ובחלק מהדיסק, הינו נראה, שלא כנאשם, בעל מבנה גוף רזה  וגבה קומה באופן יחסי. לא מן הנמנע כי הדבר נובע מזוויות שונות של הצילום במצלמת האבטחה ואולם לא הובאו בפני בית המשפט כל ראיות בעניין זה.

9.         עניין זה בא לידי ביטוי גם בעדותו של דני. דני העיד בפני בית המשפט כי זיהה את הנאשם בתמונות שהופקו מהדיסק ובעיקר לפי תווי פניו. הדיסק הוצג לדני לראשונה בבית המשפט והוא הופנה לכך כי בניגוד לנאשם, נראה הפורץ כבעל מבנה גוף רזה וגבה קומה באופן יחסי. לדברי דני הגובה האמיתי של הפורץ יוכל להילמד בהשוואה לחפץ אחר הקיים בבית, דוגמת המראה, המתועדת גם היא בדיסק. הוא הוסיף וציין כי על בעלי הדירה לספק מידע באשר לגובה המראה ומיקומה וכאמור לעיל, לא הובאו כל ראיות בעניין זה.

10.        בעת שמיעת הראיות למדנו לראשונה כי לנאשם קעקוע בצווארו וכן קעקוע של צלב בחלק הפנימי של ידו הימנית, אשר החלק המאוזן שלו גולש קמעא לכיוון חוץ היד, כמתועד בנ/1.

לטעמי, בכל מקרה לנוכח מיקומו של הקעקוע על הצוואר, לא ניתן היה לראותו, שכן הפורץ לבש חולצה בעלת מפתח צוואר שיסתירו.

באשר לקעקוע שעל היד הימנית, חלקה הפנימי בה מצויר מירב הקעקוע אינו מתועד  בדיסק. מתועד חלקה החיצוני של היד, אשר לא מן הנמנע כי עליו ממוקם קצהו של הקעקוע, אשר אין חולק כי אינו נראה בתמונה כלל.

אמנם כפי שצוין לעיל, איכות הצילום בדיסק אינה מן המשובחות והתמונה אינה חדה ולא מן הנמנע כי בשל כך לא נקלט הקעקוע בעין המצלמה ואולם בעת שהזיהוי נסמך על מראה עיניים, יהא בכך מחמת הספק, כדי לפעול לטובת הנאשם. 

בהקשר זה יצוין בנוסף כי הגם שדני טען להיכרות עם הנאשם ועמד על וודאות זיהויו כפורץ, לא זכר כלל את דבר קיומם של קעקועים אלה אלא אך קעקוע של ספרות, המצויר על כף ידו. דני אף ציין כי לא מן הנמנע שהנאשם קעקע את גופו לאחר מועד האירוע, בין כותלי בית האסורים. ואולם בסופו של יום לא היה חולק כי הקעקועים היו על גופו של הנאשם, גם טרם האירוע.

11.      ייאמר בנוסף כי הגם שעלה מהדיסק במפורש, שהפורץ שוחח בטלפון במהלך ההתפרצות, לא נערכו במהלך החקירה כל מחקרי תקשורת, על מנת לנסות ולאתר את זהותו.